על הנשימה - מאמר שפורסם במגזין המקומי באילת
על ידי יאנה וולפינזון
תינוק נולד ולוקח את הנשימה הראשונה שלו פנימה. זאת היא הנשימה הראשונה שתמלא את גופו הפיזי ותאפשר לרוח שלו להיכנס אל גופו. הרוח נכנסת אט אט פנימה אל הגוף הביולגי וממלאה אותו בחיים., התינוק ימשיך לנשום לאט ובעדינות כל יום, בעזרת הנשימה הוא מזרים חמצן למוח שלו, לתאים שלו ולכל הגוף שלו, הוא יצמח ויגדל ויתפתח בזכות הפעולה הפשוטה והטבעית הזו שנקראת נשימה.
דיי מהר, וככל שהשנים עוברות, החיים כדרכם מביאים עימם הרפתקאות לא קטנות, התינוק הזה שהוא אנחנו, מועד, נופל, ונבהל. וכשזה קורה, הנשימה שלו נעצרת. ארועים של החיים כמו גם טראומות שונות גורמות לתינוק הזה לעצור את הנשימה הרכה והמלאה הזו אל הבטן, והוא למד בהדרגה להתנתק ממנה, ומתחיל לנשום נשימה שטחית אל החזה. וכך עם השנים פעולת הנשימה החשובה הזו, הופכת לכלי של השרדות ואנחנו לוקחים מעט מאוד "לגימות" ממנה, לגימות מהירות, שטחיות לחזה, לגימות לא מורגשות ולא מודעות, אף שזהו הצוף של החיים, הכוס ממנה לוגם אלוהים כדי להרוות את עצמו בחיים.
לפני כ-7 שנים לאחר ההתנסות הראשונה שלי בנשימה מודעת, אמרתי לד"ר נורמה דילייני שלימדה אותי נשימה מהי, שזה משעמם אותי לנשום. התשובה שלה היתה שהראש-השכל שלנו מייצר כלכך הרבה אדרנלין, ולמי שרגיל כמוני להיות מוצף במחשבות, נשימה מודעת תתפרש כשיעמום...ויותר מכך, זהו חוסר חשק לחיות.
היא שאלה אם אוכל לתת לזה צ'אנס.
וכך עשיתי, במשך 7 השנים הבאות נשמתי והתחלתי להבין ולחוות מה זה אומר לנשום עם הנשמה שלי, לא מהשכל, לא מתוך משמעת, חוקים או טכניקה מורכבת, כי אם הנשימה הטבעית, הנשימה שנשמנו כשהיינו תינוקות, הנשימה שגרמה לי להתאהב בעצמי.
הרבה אנשים איתם אני עובדת באופן אישי, אומרים לי שהם רוצים אהבה שמחה, הגשמה כסף וכדומה..כמו כולם, אך האמת היא שהם אינם מאפשרים לדברים האלה להגיע לחייהם. הם אינם מרגישים באמת ראויים לקבל אותם, הם מאמינים בעבודה קשה וסבל, ואני מסבירה להם שכדי להתחיל ולשנות אמונות ישנות אלה שטמונות בנו עמוק, אנחנו צריכים להתחיל לנשום. את הקשר בין אלה לבין הנשימה שלנו לא הרבה מבינים אך הנשימה היא זו שפותחת צוהר אל החיים האמיתיים, ויוצרת מציאות שאליה כולנו כמהים.
הנשימה שלנו מרפאה אותנו והיא הגביע הקדוש שרדפו אחריו, גן העדן האבוד שכולם נואשים אליו. אך נמצא כאן בתוכינו. מרוב שזה פשוט הם לא מאמינים.
רוב בני האדם חיים באופן לא מודע לנשימה שלהם וליכולת שלהם לתקשר עם הנשמה שלהם, להתמלא באהבה שבאה באופן מוחשי מבפנים!הם אינם מאמינים שהחיים יכולים להיות ריקוד מלא חן, ושהנשמה היא לא משהו ארטילאי.
נשימה מודעת היא לא תרגיל של משמעת, כי אם הנאה בלתי פוסקת להרגיש את הרוח שלנו עושה איתנו אהבה. נשימה מודעת בונה ויוצרת מחדש אמון שאבד לנו במהלך החיים. היא פותחת הדלת, פוערת סדק קל למעיזים להתחיל ולהכניס יותר מתיקות לחיים שלהם, היא יוצרת חריץ צר שהולך ומתרחב ככל שמאפשרים יותר, שמתחיל להמיס את החומה העבה שבנינו סביבנו ומאפשרת לדברים המתוקים והאמיתיים לבוא ולמלא את חיינו.
נשימה מודעת היא בחירה בחיים, ואני ממליצה לכם להתחיל אותה עם הדרכה והנחייה שמאפשרת מרחב בטוח סביבכם, כשמישהו נושם את הנשימה הזו לידכם, מנחה אתכם ומכוון אתכם, זה הופך להיות הרבה יותר קל...כמו תינוק שרק מתחיל ללכת, נשימה אחת, בכל פעם, בקצב שלכם, בזמן שלכם תאפשר לכם לפתוח חיים חדשים בחיים שלכם.
אז אם אתם אוהבים את עצמכם, תנו לעצמכם צ'אנס.
על ידי יאנה וולפינזון
תינוק נולד ולוקח את הנשימה הראשונה שלו פנימה. זאת היא הנשימה הראשונה שתמלא את גופו הפיזי ותאפשר לרוח שלו להיכנס אל גופו. הרוח נכנסת אט אט פנימה אל הגוף הביולגי וממלאה אותו בחיים., התינוק ימשיך לנשום לאט ובעדינות כל יום, בעזרת הנשימה הוא מזרים חמצן למוח שלו, לתאים שלו ולכל הגוף שלו, הוא יצמח ויגדל ויתפתח בזכות הפעולה הפשוטה והטבעית הזו שנקראת נשימה.
דיי מהר, וככל שהשנים עוברות, החיים כדרכם מביאים עימם הרפתקאות לא קטנות, התינוק הזה שהוא אנחנו, מועד, נופל, ונבהל. וכשזה קורה, הנשימה שלו נעצרת. ארועים של החיים כמו גם טראומות שונות גורמות לתינוק הזה לעצור את הנשימה הרכה והמלאה הזו אל הבטן, והוא למד בהדרגה להתנתק ממנה, ומתחיל לנשום נשימה שטחית אל החזה. וכך עם השנים פעולת הנשימה החשובה הזו, הופכת לכלי של השרדות ואנחנו לוקחים מעט מאוד "לגימות" ממנה, לגימות מהירות, שטחיות לחזה, לגימות לא מורגשות ולא מודעות, אף שזהו הצוף של החיים, הכוס ממנה לוגם אלוהים כדי להרוות את עצמו בחיים.
לפני כ-7 שנים לאחר ההתנסות הראשונה שלי בנשימה מודעת, אמרתי לד"ר נורמה דילייני שלימדה אותי נשימה מהי, שזה משעמם אותי לנשום. התשובה שלה היתה שהראש-השכל שלנו מייצר כלכך הרבה אדרנלין, ולמי שרגיל כמוני להיות מוצף במחשבות, נשימה מודעת תתפרש כשיעמום...ויותר מכך, זהו חוסר חשק לחיות.
היא שאלה אם אוכל לתת לזה צ'אנס.
וכך עשיתי, במשך 7 השנים הבאות נשמתי והתחלתי להבין ולחוות מה זה אומר לנשום עם הנשמה שלי, לא מהשכל, לא מתוך משמעת, חוקים או טכניקה מורכבת, כי אם הנשימה הטבעית, הנשימה שנשמנו כשהיינו תינוקות, הנשימה שגרמה לי להתאהב בעצמי.
הרבה אנשים איתם אני עובדת באופן אישי, אומרים לי שהם רוצים אהבה שמחה, הגשמה כסף וכדומה..כמו כולם, אך האמת היא שהם אינם מאפשרים לדברים האלה להגיע לחייהם. הם אינם מרגישים באמת ראויים לקבל אותם, הם מאמינים בעבודה קשה וסבל, ואני מסבירה להם שכדי להתחיל ולשנות אמונות ישנות אלה שטמונות בנו עמוק, אנחנו צריכים להתחיל לנשום. את הקשר בין אלה לבין הנשימה שלנו לא הרבה מבינים אך הנשימה היא זו שפותחת צוהר אל החיים האמיתיים, ויוצרת מציאות שאליה כולנו כמהים.
הנשימה שלנו מרפאה אותנו והיא הגביע הקדוש שרדפו אחריו, גן העדן האבוד שכולם נואשים אליו. אך נמצא כאן בתוכינו. מרוב שזה פשוט הם לא מאמינים.
רוב בני האדם חיים באופן לא מודע לנשימה שלהם וליכולת שלהם לתקשר עם הנשמה שלהם, להתמלא באהבה שבאה באופן מוחשי מבפנים!הם אינם מאמינים שהחיים יכולים להיות ריקוד מלא חן, ושהנשמה היא לא משהו ארטילאי.
נשימה מודעת היא לא תרגיל של משמעת, כי אם הנאה בלתי פוסקת להרגיש את הרוח שלנו עושה איתנו אהבה. נשימה מודעת בונה ויוצרת מחדש אמון שאבד לנו במהלך החיים. היא פותחת הדלת, פוערת סדק קל למעיזים להתחיל ולהכניס יותר מתיקות לחיים שלהם, היא יוצרת חריץ צר שהולך ומתרחב ככל שמאפשרים יותר, שמתחיל להמיס את החומה העבה שבנינו סביבנו ומאפשרת לדברים המתוקים והאמיתיים לבוא ולמלא את חיינו.
נשימה מודעת היא בחירה בחיים, ואני ממליצה לכם להתחיל אותה עם הדרכה והנחייה שמאפשרת מרחב בטוח סביבכם, כשמישהו נושם את הנשימה הזו לידכם, מנחה אתכם ומכוון אתכם, זה הופך להיות הרבה יותר קל...כמו תינוק שרק מתחיל ללכת, נשימה אחת, בכל פעם, בקצב שלכם, בזמן שלכם תאפשר לכם לפתוח חיים חדשים בחיים שלכם.
אז אם אתם אוהבים את עצמכם, תנו לעצמכם צ'אנס.
